מושגי יסוד

 

 

 

 

 

 

אובליגו –  (בלטינית  Obligo פירושו התחייבות, כבילה) מונח מתחום הבנקאות המהווה סיכום כל הסכומים שעסק או לקוח התחייב להחזיר לבנק כולל מסגרות אשראי, הלוואות בכרטיס אשראי, הלוואות נוספות ושעבודים מכל סוג שהם.

אגרות בניה – הועדה המקומית תגבה אגרת הבנייה ממי שמבקש לבצע עבודות טעונות היתר. האגרה נקבעת בהתאם להיקף הבנייה המבוקשת ובהתאם לסוג הבנייה. התעריפים נקבעים על פי הפירוט המופיע בתקנות, ומתעדכנים פעם בשנה בהתאם למדד.  האגרה משולמת לוועדה המקומית. יו"ר הוועדה מוסמך להעניק פטורים והנחות על פי החלטת הועדה המקומית, אם קיים אישור של לשכת הסעד.  עם הגשת הבקשה להיתר יש לשלם 20% מסכום האגרה המשוערת. תשלום זה נקרא "פיקדון". עם קבלת ההודעה על אישור הבקשה, וכתנאי למתן ההיתר, יש לשלם את יתרת סכום האגרה. מי שלא מימש את ההיתר, ולא שילם את מלוא האגרה תוך שנה, מאבד את הפיקדון.

אדמות מנהל – אדמות שבבעלות המדינה ובפיקוח רשות מקרקעי ישראל, סה"כ כ 21 מיליוני דונם שהם כ 93% משטחה של מדינת ישראל, שאר הקרקעות הן בבעלות פרטית.

אופציה במקרקעין – זכות למימוש רכישת מקרקעין אותה מעניק בעל הנכס לרוכש פוטנציאלי. האופציה ניתנת בכתב, מוגדרים בה תנאי העסקה והיא מוענקת לתקופת זמן מוגדרת מראש.

אזור פיתוח – אזור שהמדינה מעודדת את ההתיישבות בו ע"י מתן הטבות שונות ביניהם סיוע מועדף לדיור.

אחוז מימון –   LTV   סכום ההלוואה ביחס לשווי הנכס הנרכש/ממושכן. לפי מגבלות חדשות של בנק ישראל, אחוז המימון המרבי לרכישת דירה יחידה 75%, למשפרי דיור 70% ולדירה נוספת/הלוואה למטרה כללית 50% ככל שאחוז המימון גדל כך גדל גם סיכון האשראי של הבנק ובד"כ ידרוש הבנק ריבית גבוהה יותר ככל שאחוז המימון גבוה יותר.

אחוז בנייה – היקפי הבניה המותרים בכל שטח הנקבעים בתוכנית בניין ערים. קיימות שתי שיטות להגדיר את היקפי הבניה המותרים: מ"ר, כלומר התכנית מפרטת את היקף השטחים המותרים במספרים; ואחוזי בניה. שיטת אחוזי הבניה מתייחסת להיקף הבניה ביחס לשטח המגרש שבו הבניה תתבצע. היא קובעת כי שטחי הבנייה המצטברים בכל הקומות ביחד יחושבו כמכפלה של שטח המגרש. לדוגמה – במגרש שגודלו 500 מ"ר, ומותר לבנות בו 50% – ניתן לבנות בית חד קומתי ששטח הקומה הוא 250 מ"ר, או דו קומתי ששטח כל קומה הוא 125 מ"ר. תוכנית הבנייה על פיה מוציאים היתר בנייה צריכה לקבוע, בין היתר, גם את התפלגות שטחי הבניה בין שטחים עיקריים ושירות.

אסמכתא למטרת ההלוואה –אם ההלוואה המבוקשת הינה למטרה אחרת ואינה לשם רכישה, בניה או שיפוץ של נדל"ן, תתבקשו להמציא להנחת דעתו של הבנק, מסמכים לאימות ייעודםשל כספי ההלוואה.

איחוד זכאויות – לקיחת הלוואה מכוונת (זכאות) לצורך רכישת דירה משותפת למספר עולים חדשים בעלי תעודת  זכאות, ע"י איחוד הזכאויות ניתן לקבל הלוואה גדולה יותר, בתנאים מועדפים לעומת הלוואה נפרדת לכל אחד מהזכאים ברכישת דירות נפרדות.

אינפלציה – מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק תופעת האינפלציה בהגדרתה היא עליית מחירים, כלומר כוח הקנייה של המטבע פוחת, משמע התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה. מדד המחירים לצרכן המפורסם מידי חודש ע"י הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא אשר משקף את האינפלציה, ובמשכנתאות הצמודות למדד, שינוי במדד יגרום לשינוי ביתרת הקרן הבלתי מסולקת של ההלוואה ומכאן ישפיע גם סכום ההחזר החודשי בה.

אישור הלוואה – תהליך שבו גורם מוסמך בבנק מאשר את ההלוואה ותנאיה, סכום ההלוואה/שיעור הריבית/שיטת ההצמדה/אחוז המימון/בטחונות וכו'.

אישור עקרוני – אישור ראשוני ובלתי מחייב מבנק למשכנתאות, המעניק ללווה פוטנציאלי מושג על גובה המשכנתא ותנאיה שיכול לקבל, מימוש האישור מותנה בחתימה על חוזה רכישה, באימות הפרטים שמסר ובעמידתו בתנאי הבנק, האישור העקרוני ותנאיו תקפים למשך 24 ימים רצופים, האישור העקרוני אינו יוצר כל מחוייבות של הלקוח כלפי הבנק.

אישור זכויות במקרקעין – מסמך המונפק ע"י רשות מקרקעי ישראל או חברה משכנת הפועלת מטעמו והמפרט את הזכויות הרשומות לגבי מקרקעין מסויימים כגון- בעלי זכות בנכס, חכירות, שעבודים, עיקולים וכו'.

אישור על הסרת שעבודים בנכס – אם על הנכס המוצע לשיעבוד כבטוחה רובצים שעבודים שעלולים למנוע רישום משכנתא לטובת הבנק, תדרשו להמציא לפני ביצוע ההלוואה אישורים מתאימים על הסרת השיעבודים או אישור על החרגת הנכס ממסגרת השעבודים.

אישור על שלבי התקדמות הבניה – בהלוואה המבוצעת לבניה עצמית הכספים ישוחררו לפי התקדמות הבניה, יהיה עליכם להמציא אישור מהנדס החתום על תוכניות הבניה לשלב הבניה הנוכחי, הבנקים גם דורשים במקביל את אישורו של השמאי לשווי עלויות הבניה בשלב זה.

אישור שהנחלה נקיה מחובות – בעת רכישת נחלה במושב תידרשו להמציא אישור על כך שאין חובות לנחלה, ש היא אינה כפופה ל "הסדר המושבים" חוק גל ועל כך שאין ערבות עדדית בין חברי המושב וכי בעלי הזכויות בנכס מסכימים שהשיעבוד שיירשם לטובת הבנק יהיה בדרגה ראשונה. כמו כן תידרשו להמציא אישור האגודה/סוכנות על הרכב הנחלה.

אישור פרטי חשבון בנק – מסמך בו המוכר מאשר לבנק המשכנתאות של הקונה את פרטי חשבון הבנק אליו הוא מבקש לקבל את כספי הלוואת המשכנתא. הבנק בו לוקח  הקונה את המשכנתא יעביר את כספי המשכנתא ישירות לחשבון הבנק המסחרי של המוכר/ לבנק למשכנתאות של המוכר, במקרה של פירעון משכנתא קיימת למוכר. את מסמך אישור פרטי חשבון בנק מקבלים מהבנק למשכנתאות, בנוסח המקובל עליו, ולרוב יש לצרף אליו גם דף חשבון, או צילום שיק לדוגמא מהחשבון אליו מבקש המוכר להעביר את הכסף.  יש לאמת בפני עורך דין את חתימת המוכרים על אישור פרטי חשבון הבנק.

אישור קבלת כספים על התמורה – הבנקים למשכנתאות לרוב דורשים מהלווה לשלם את כל ההון העצמי שיש ברשותו על חשבון תמורה הרכישה ורק אז מועברים למוכר כספי המשכנתא של הקונה, כתשלום אחרון והמלא של הרכישה. במקרים מסויימים מוכן הבנק שלא להיות כסף אחרון לרכישה אך מתנה זאת בהוכחה ברורה ליתרת ההון העצמי בידי הקונה להשלמת הרכישה. הבנק יספק לכם טופס יעודי עליו ינתן אישור בחתימת המוכר והמאומת ע"י עורך דין, לגבי הסכומים אותם המוכר קיבל עד לאותו שלב בפועל מאת הקונה.

ארנונה – היא מס מוניציפלי המוטל על תושבי יישוב מסוים, למימון פעולתה של הרשות המקומית. גובה התשלום נקבע בהתאם ל: השימוש בנכס (מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה, חקלאות וכד'), שטח הנכס שעליו היא מוטלת, מצבו הכלכלי של התושב ומיקומו של הנכס (שכונת יוקרה, אזור מסחרי מפותח, שכונה המאוכלסת בידי תושבים בעלי אפיון סוציו-אקונומי נמוך במקרה של נכס פנוי או בשיפוץ ניתן להינות מפטור חד פעמי מתשלום הארנונה לתקופה של 6 החודשים הראשונים שהנכס עומד ללא שימוש.

בוליט/בלון – ראה "הלוואת בוליט/בלון".

בטוחה/ביטחון – נכס (ריאלי או כספי) ששועבד לבנק להבטחת הפירעון של חוב, כך שהבנק יוכל לממש את הנכס ולהיפרע מכספי המימוש אם הלווה אינו משלם את החוב. ישנם כללים למימוש הבטוחות, פרק זמן של החוב, התראות ופעולות מקדימות למימוש ולעיתים אף נדרשת החלטה שיפוטית/פסק דין של ביהמ"ש, הוצל"פ למימוש בפועל.

בדיקת נאותות –  (דְּיוּ דִילִיגֵ'נְס Due Diligence, ) תהליך של בדיקה ומחקר עסקי, פיננסי ומשפטי המבוצע בדרך כלל בטרם רכישתו של עסק או בטרם ביצוע השקעה בו. בדיקת נאותות אמורה לספק למשקיע מידע חשוב כגון: האם כדאי לרכוש את העסק, באיזה מבנה השקעה, באיזה מחיר, מהם הסיכונים ברכישה, מהו הפוטנציאל העתידי הבדיקה מהווה בחינה מקיפה ויסודית של תחומים עסקיים, פיננסיים ומשפטיים. בדיקת הנאותות מכוונת בין היתר לחשוף בעיות וסיכונים בעסק ובעסקה ועשויה למנוע ההפתעות לא נעימות המתגלות לאחר הרכישה. תוצאות הבדיקה מאפשרות למשקיע לקבל החלטה האם כדאי לרכוש/להשקיע בעסק, באיזה מחיר ובאילו תנאים.

בטוחה לפי חוק המכר – ראה "ערבות חוק המכר דירות".

ביטוח חיים – ביטוח בגובה המשכנתא שנערך ללווה כדי שיובטח פירעון המשכנתא, במידה והלווה נפטר טרם עת, חברת הביטוח תשלם לבנק את כספי ההלוואה שטרם סולקה. הביטוחים נעשים מחוץ לבנק, בחברות בנות בנקאיות או בחברות ביטוח פרטיות אחרות ע"י הלווה. זהו תנאי הכרחי לקבלת משכנתא מהבנק אך לכלל זה יש חריגים בהתאם לגיל הלווה/אחוזי המימון/סכום ההלוואה/מספר הלווים בהלוואה וכו'. פרמיית הביטוח החודשית ללווה היא כ 0.15 פרומיל לחודש = כ 15 ש"ח לכל 100 א' ש"ח הלוואה. הכיסוי הביטוחי מסתיים בגיל 60 .

ביטוח נכס/מבנה – ביטוח מבנה הנכס המשועבד לבנק להבטחת החוב, הביטוח יכלול כיסוי לרעידות אדמה, סיכוני צד ג', נזקי אש וצנרת. הביטוח צריך להיות בהתאם לערך הכינון של הנכס, במידה ושווי הקרקע גבוה מיתרת סכום ההלוואה בתוספת 20% אין חובה לבצע ביטוח נכס/מבנה.

ביטול משכון – פעולת הודעת הבנק לרשם המשכונות על מחיקת משכון הזכויות של הלווה בנכס, מבוצע לאחר שהלווה סילק את הלוואותו או שרשם משכנתא בלשכת רישום המקרקין לטובת הבנק.

ביצוע הלוואה – העברת חלק/מלא סכום ההלוואה לידי הגורם הרלוונטי לפי מטרת ההלוואה, יבוצע לאחר שהלווה עמד בכל דרישות הבנק לצורך ביצוע ההלוואה ובחינה סופית של תיק המשכנתא לשלימות.

בן ממשיך – במשקים החקלאים , הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר פטירתם הוא יהפוך להיות בעל הזכויות בנחלה במקומם. להגדרה " בן ממשיך " , יש משמעויות רבות: קבלת זכות לחברות באגודה, העברת הזכויות בנחלה לאחד הילדים שנבחר ע"י ההורים, הבן שבונה בית מגורים נוסף בנחלה, הבן שמקבל מגרש בהרחבה, הבן שנבחר לקבלת הקצאת נחלה נוספת באגודה, ועד למשמעות הרווחת והיא הצהרת הורים על בחירת אחד הילדים לממשיך דרכם במשק וחתימתם על מסמכי התחייבות ומינוי של בן ממשיך, באמצעות הסוכנות והאגודה. בנקים למשכנתאות ידרשו את אישור וועד המושב על זהות "הבן הממשיך" ובמקרה של חוזה משולש בו כלולה גם הסוכנות היהודית, יש לקבל גם את אישורה לזהות הבן הממשיך.

בנק ישראל – הבנק המרכזי של המדינה, הינו מוסד ממשלתי (הפועל מכוח חוק בנק ישראל).  משרדיו הראשיים ממוקמים בירושלים. בין היתר, תפקידו הינו לדאוג לשמירת יציבות הבנקים, לפקח על הבנקים הפועלים בישראל, לרבות בנקים למשכנתאות, ניהול יתרות המט"ח של המדינה (ופיקוח על שערי המט"ח), מתן ייעוץ כלכלי לממשלה, ועוד. בראש בנק ישראל מכהן נגיד בנק ישראל והוא קובע מדי חודש בחודשו את הריבית הבין בנקאית. השינוי בריבית משפיע על הריביות הכרוכות בהלוואת משכנתא, כגון: במקרה של ריבית "עוגן", או משכנתא לפי "ריבית פריים", או ריבית אחרת שאינה קבועה.

בעל דירה – מי שיש או הייתה לו זכות כלשהי בדירה או חלק מדירה לאחר 1.6.71 ( בעלות/חכירה/חכירה לדורות/שכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר,בזכות עפ"י חוזה,בר רשות וכו' ), המונח בעל דירה יכול להשפיע באופנים שונים בהקשרים שונים של קבלת הלוואה/אחוזי מימון/היבטי מס שונים וכו'

בר רשות – או בר רשות במקרקעין הוא בעל רשות להשתמש במקרקעין שלא על פי אחת מחמש הדרכים המנויות בחוק המקרקעין. זכויות בר הרשות אינן מוסדרות בחקיקה אלא רק בפסיקה. מתוקף ההבדל בין בר רשות לפולש, אם בר הרשות השקיע בהשבחת המקרקעין, על בעל הקרקע לפצותו על השקעותיו במקרקעין. בר הרשות אינו זכאי לפיצויים על עצם הפינוי או על הוותק שלו בנכס.      רבים מאלו שקבלו מעמד של בר רשות עשו זאת בקרקעות של המדינה מתוקף שימוש בקרקע במשך שנים רבות. קבוצה שנייה של ברי רשות היא אגודות שיתופיות המקבלות זכויות בר רשות מרשות מקרקעי ישראל. קבוצה שלישית של ברי רשות מתקבלת בנכסים פרטיים, למשל כאשר הורים מרשים לילד שלהם להתגורר במגרש הסמוך לביתם.

בנייה רוויה – בניה של בתי דירות שבהם יש יותר משתי קומות, ויותר מ-4 יחידות דיור. בניה רוויה מאפיינת בניה עירונית, והיא דורשת התייחסות אחרת מאשר לבניה למגורים צמודי קרקע. בבניה רוויה יש להקפיד עוד יותר על מתן מענה לשטחי ציבור, לתחזוקת המבנים, לדרכי גישה וחניה, ועוד.

גוש/חלקה – קוד מספרי המזהה נכס מקרקעין, שטחה של מדינת ישראל מחולק לגושים, כל גוש מחולק לחלקות/מגרשים, בחלק שהינו בתים משותפים יש תתי-חלקות המקבלות גם הן מספר סידורי, תת-חלקה מזהה בד"כ דירה מסויימת בבניין.

גרייס חלקי/מלאGrace  גרייס חלקי הוא מצב בוא נדחים חלק מתשלומי הלווה על חשבון ההלוואה עד לסיום התקופה שנקבעה מראש, בתקופת הגרייס משולם מרכיב הריבית והפרשי ההצמדה בלבד בהחזר בגרייס מלא נדחים כל מרכיבי התשלומים החודשיים עד לסיום תקופת הגרייס שנקבעה מראש בהלוואה.

גרירת משכנתא – הליך בו מוחלף הנכס המשועבד לבנק להבטחת המשכנתא בנכס חליפי אחר אשר ישועבד במקומו וישמש כבטוחה חדשה להבטחת ההלוואה, בד"כ כאשר לווה מוכר את הנכס הקיים ואינו מעוניין לפרוע את המשכנתא הקיימת הוא יבקש לגרור את המשכנתא הקיימת ללא שינוי תנאיה לנכס החדש שרוכש, הגרירה מותנית באישור הבנק המלווה לאחר שבחן את הנכס החדש ומצא אותו מתאים לשמש כבטוחה למשכנתא הקיימת. לעיתים כאשר נמכר הנכס הקיים ונדרש להסיר ממנו את המשכנתא הקיימת וטרם ניתן לשעבד נכס אחר במקומו, יש אפשרות להבטיח את כספי ההלוואה באמצעות ערבות בנקאית מתאימה, מצב זה הוא מעין גרירת ביניים לערבות בנקאית עד אשר ניתן יהיה לגרור את המשכנתא לנכס החדש.

דוח אפס – דוח המבוצע בידי שמאי מקרקעין, ובו מתואר מצב נכס מקרקעין מנקודת מבט כלכלית פיננסית. דוח אפס מוגש לבנק לצורך בקשת ליווי פיננסי של הבנייה. הדוח ערוך במתכונת קבועה ומכיל את תחזית עלויות הבניה , התמורות והרווח הצפוי מהפרויקט.

דוחות כספיים – הם דוחות המתארים את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית, והם מופקים בסוף כל תקופה חשבונאית (לרוב שנת כספים, חצי שנה או רבעון). הדוחות כוללים 4 דוחות שונים: דוח המאזן- דוח על המצב הכספי, על מצב הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של החברה לסוף התקופה החשבונאית. דוח רווח והפסד – דוח על הרווח הכולל ( רווח והפסד -) התוצאות הכספיות של החברה לתקופת הדו"ח. דוח על השינויים בהון העצמי – דוח על השינויים בהון העצמי במהלך התקופה החשבונאית. דוח על תזרימי המזומנים – דוח על תנועת המזומנים במהלך התקופה החשבונאית, בדגש על פעילות שוטפת, השקעה בנוסף לדוחות אלו כוללים הדוחות הכספיים גם ביאורים לדוחות הכספיים המהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות. הביאורים לרוב כוללים ביאור כללי המפרט את הישות ופעילותה, ביאור המפרט את עיקרי המדיניות החשבונאית, וביאורים נוספים המפרטים את סעיפי המאזן, רווח והפסד וכדומה.

דייר מוגן – דייר שחוק הגנת הדייר חל עליו, חוק זה מגן על הדייר מפני מימוש משכנתא/משכון זכויות ולדבר כמובן השפעה מהותית על שווי הבטוחה להבטחת משכנתא.

דירת מגורים – דירה המיועדת למגורים של הרוכשים או דירה להשקעה המיועדת להשכרה לשימוש מגורים לאחרים. חוק התכנון והבנייה קובע לקבלנים מידות מינימליות לחלקי הדירה. חדר שינה חייב להיות בעל שטח של לפחות 8 מ"ר, חצי חדר אמור להיות לפחות 5 מ"ר ובדירה חייב להיות לפחות חדר אחד בשטח 12 מ"ר. בחוק מוגדרים גם שטחי המטבח והשירות, מידות החדר, גובה התקרה, עובי הקירות וגודל הפתחים.

דירה מפוצלת – דירה שחולקה למספר יחידות דיור נפרדות בעלות הול כניסה משותף. פיצול דירות נפוץ במקומות בהם קיים מחסור בדירות קטנות. לפיצול שנעשה ללא היתר יש משמעות בעת בקשת משכנתא, בד"כ הבנק יבקש נתונים לעלויות השבת הנכס לקדמותו בעת קביעת שוויו כבטוחה להלוואה וכן יבחן את זכויות השוכרים בו שאין בהן להפריע או לעקב את מימוש הבטוחה בעת הצורך. לפיצול הדירה יש גם השלכות מיסויות בעת המכירה כגון מס שבח ופטורים שונים.

דיור ציבורי – דירות המוחזקות ע"י רשויות הממשל השונות לצורך מגורים בחינם או בשכר דירה נמוך, לתושבים מעוטי יכולת. בישראל פועלות חברות כמו עמידר או חלמיש כזרועות של רשויות ציבוריות המחזיקות בדיור ציבורי.

דמי היתר – תשלום חד פעמי של החוכר שעליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל כתנאי להסכמתו לתוספת בנייה מעבר לזכויות המקוריות שהוקנו לו.

דמי חכירה – תשלום לרשות מקרקעי ישראל בגין זכויות החכירה הניתנות על ידה. יש אפשרות להוון את תשלום דמי החכירה השנתיים ולשלם סכום חד פעמי המחושב לפי אחוז מסויים משווי המקרקעין ומעניק יתרון בכך שאין צורך להמשיך ולשלם את דמי החכירה השנתיים, מייתר גם את הצורך בתשלום דמי הסכמה בעת מכירה וכו'.

דמי מפתח – הדייר קונה זכות לדור בדירה כל חייו תמורת סכום כסף מסויים בד"כ 1/3 עד 1/2 משווי הנכס, ובנוסף משלם שכר דירה חודשי קטן מאוד. הזכות על הנכס עוברת בירושה לבן הזוג ולצאצאיו מדרגה ראשונה כל עוד גרו בנכס חצי שנה לפני מות השוכר.

דמי פתיחת תיק –  עמלת פתיחת תיק משכנתא בבנק, עמלה זו בשיעור של 0.25% מסכום ההלוואה הכולל גם כזה שלא ינוצל בפועל בסופו של דבר, לכל בנק יש סכום מינימום ומקסימום לעמלה זו, סכום המינימום הוא כ 500 ש"ח.

דמי רישום משכון –   טרם רישום משכנתא בלישכת רישום המקרקעין יידרש הלווה לרשום משכון על זכויותיו ברשם המשכונות/רשם החברות תלוי בסוג הלווה. במשרד המשפטים – רשם המשכונות, במחוז הרלבנטי בו נמצא, הבנק ימסור לכם טופס הודעת משכון, אותו יש להגיש, כשהוא חתום ע"י הרוכשים של הנכס, לרשם המשכונות, לצורך רישום המשכון, המתבצע על המקום. יש לשלם לרשם המשכונות אגרה, המתעדכנת מעת לעת כ 185 ש"ח. בגין עיון בשאילתה של רשם המשכונות יש לשלם אגרה של כ 30 ש"ח. יש בנקים המבצעים את הליך רישום המשכון באמצעות חברות שליחויות, עבור הלקוחות, כחלק מהשירות בטיפול במשכנתא,(בתשלום נפרד בגין השירות הנ"ל).

דרגה שווה – "פרי פסו" משכנתא מדרגה שווה, מצב בו רשומות שתי משכנתאות על אותו הנכס, אשר שתיהן בדרגה שווה, מבחינת העדיפות במקרה של מכירת הנכס. להבדיל ממשכנתא בדרגה ראשונה או משכנתא בדרגה שניה, כאשר נכס ימומש עקב חוב הלווה למשכנתא מהדרגה הראשונה תיהיה עדיפות וקודם כל תשולם לבנק המלווה, ורק לאחר מכך אם תישאר יתרה, יקבל הבנק שיש לו משכנתא מדרגה שניה. במצב של משכנתאות מדרגה שווה, שני הבנקים יפרעו באופן שווה התמורה ממימוש הנכס.

דרגה שניה – רישום משכנתה בדרגה שניה לאחר משכנתא רשומה בדרגה ראשונה, כדי לרשום משכנתא בדרגה שניה יש לקבל את אישורו של בעל המשכנתא בדרגה הראשונה. בנק ישראל אינו מתיר לבנק לו רשומה משכנתא בדרגה ראשונה להתנגד לרישום משכנתא בדרגה שניה לבנק משכנתאות אחר ללא סיבה מספקת, בד"כ בעל המשכנתא בדרגה ראשונה יתיר לרשום משכנתא בדרגה שניה ללא זכות הפעלה, שמשמעותה שלצורך מימוש הנכס ע"י בעל המשכנתא בדרגה השניה תידרש הסכמת בעל המשכנתא בדרגה הראשונה. המשכנתא בדרגה השניה נחותה מבחינת האפשרות להיפרע מכספי המימוש של הנכס לעומת בעל המשכנתא הראשונה שלו זכות ראשונים להיפרע מכספי מימוש הנכס ורק לאחר שנפרע חובו במידה ותישאר יתרת תמורה מהמימוש היא תועבר לבעל המשכנתא בדרגה השניה.

הודעת משכון – ראה "דמי רישום משכון".

הון עצמי – סך כל המקורות הכספיים העומדים לרשות הרוכשים לא כולל כספי המשכנתא שאושרה, ההון העצמי בד"כ משולם על חשבון הרכישה טרם ביצוע ההלוואה.

הוצאה לפועל – אגף הוצאה לפועל, הוצל"פ של בתי המשפט, מופקד על ביצוע הוצאה לפועל של פסקי דין במסגרת בדין האזרחי. בראש האגף עומדים יושבי ראש, שהם גם רשמים של בית משפט השלום. בנוסף לפסקי דין ניתן להגיש להוצל"פ, במקרים מסויימים בקשה להוצאה לפועל גם ללא פסק דין של בית המשפט למשל הבנק לטובתו רשומה משכנתא על נכס יכול לפנות ישירות להוצל"פ גם ללא פניה מקדימה לקבלת פס"ד מביהמ"ש.

הוראת קבע – הרשאה שנותן לקוח לבנק מסחרי שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו, להעביר תשלומים שוטפים מידי חודש, מחשבונו לחשבון המוטב עפ"י הוראת המוטב (במקרה של משכנתא לחשבון המשכנתא בבנק למשכנתאות).

החזר חודשי – ההחזר שישולם מידי חודש ע"י הלווה ע"ח ההלוואה.

היוון – חישוב ערך נוכחי של זרם התשלומים העתידיים על עמלת היוון היא מרכיב בעמלת פירעון מוקדם- ראה "עמלת פירעון מוקדם".

היטל השבחה – תשלום לרשות המקומית בשיעור 50% מערך עליית השווי של הנכס בשל שיפור בזכויות הבנייה,הגדלת אחוזי הבנייה המותרים, שינוי יעוד הקרקע. ההיטל משולם בעת מימוש הזכויות בפועל או בעת מכירה של הנכס.

היתר בנייה – החוק קובע כי לא ניתן לבצע במקרקעין עבודות שונות, אלא אם הוועדה המקומית נתנה לכך היתר. בהיתר יפורטו המגבלות להקמת מבנה כל שהוא. ההיתר יינתן לאחר שבודק התכניות ביחידת ההנדסה בדק את התאמת הבקשה להיתר להוראות החוק והתקנות; לקביעות של התכניות החלות על השטח, ולאחר ששולמו לוועדה המקומית האגרות וההיטלים המגיעים לה. במרבית המקרים יינתן ההיתר רק לאחר שנבדקה התאמת ההצעה לדרישות של גופים נוספים כגון רשות מקרקעי ישראל, הג"א, תאגיד המים המקומי, חברת החשמל ואחרים.

הכנסה כוללת– סך כל הכנסותיו של אדם מכל המקורות ובתנאי שהן מגובות באישורים מתאימים ומופקדות באופן שניתן לזיהוי מוחלט לחשבון הבנק שלו. חלק מההכנסות נלקחות בחשבון רק באופן חלקי לפי שיקולי הבנק המלווה.

הכנסה נטו – סה"כ ההכנסה ברוטו בניכוי תשלומי החובה.

הכנסה פנויה – הכנסה נטו בניכוי התחייבויות שוטפות שיתרת תקופתן עולה על 18 חודשים.

הלוואה בקרן שווה – קרן ההלוואה תשולם באופן שווה לפי תקופת ההלוואה לתשלום הקרן השווה יצטרף תשלום ע"ח הריבית. במסלול זה קרן ההלוואה הולך ופוחת מהר יותר מאשר בהלוואת "שפיצר" כך שסה"כ התשלומים בגין ההלוואה קרן וריבית יהיו נמוכים יותר מאשר בהלוואת שפיצר.

הלוואה בריבית משתנה – הלוואה (צמודה או שאינה צמודה) בה הריבית נקבעת לתקופה הראשונה עפ"י מנגנון ידוע מראש, הריבית תשתנה לפי אותו המנגנון בתחנות שינוי הריבית שגם מוגדם נקבע מראש בהסכם ההלוואה.

הלוואה בריבית קבועה – הלוואה (צמודה או שאינה צמודה) בה הריבית נקבעת מראש בהסכם ההלוואה ואינה משתנה לכל אורך חיי ההלוואה.

הלוואת זכאות – ראה "הלוואה מכוונת".

הלוואה מכוונת – הלוואת זכאות הניתנת על פי הסדר עם הממשלה או גוף ציבורי אחר, ההלוואה ניתנת לזכאים עפ"י קריטריונים ותנאים שנקבעו מראש ע"י אותו הגוף ועפ"י תעודת זכאות המונפקת במיוחד לשם כך.

הלוואה משלימה – הלוואה פרטית מכספי הבנק הניתנת כהשלמה להלוואת הזכאות לצורך רכישת דירה, בנייה או הרחבה של דירה קיימת.

הלוואה מכספי הבנק – הלוואה פרטית מכספי הבנק.

הלוואת בלון/בוליט – הלוואה שבה הקרן והריבית אינם נפרעים בתשלומים תקופתיים אלא בתשלום אחד בתום התקופה שנקבעה מראש בהסכם ההלוואה. בהלוואת בלון חלקי ישולם מרכיב הריבית והפרשי ההצמדה במידה ויהיו לפי סוג ההלוואה מידי חודש וקרן ההלוואה תשולם בתשלום אחד בתום התקופה, הלוואת בלון מלא, קרן ההלוואה הפרשי ההצמדה והריבית שנצברו ישולמו בתשלום אחד בתום תקופת ההלוואה.

הלוואת גישור – מטרתה לגשר בין מועדים שונים, בד"כ ניתנת לגישור בין מכירת נכס קיים ורכישת נכס אחר במקומו, הלוואת הגישור יכולה להיות בדומה להלוואת בלון/בוליט עם החזר חלקי בתקופת הגישור או ללא החזרים כלל ופירעונה המלא בתשלום חד פעמי בתום או במהלך תקופת הגישור.

הלוואת מקום – הלוואה מכוונת הניתנת לזכאים לרכישת נכס במקום שמשרד הבינוי והשיכון קובע בו תנאים מעודפים על מנת לקדם התיישבות במקומות אלו. ההלוואה ניתנת בנוסף להלוואת הזכאות לפי תעודת הזכאות.

הלוואה עומדת – הלוואה שהלווה אינו מחוייב בתשלומים בגינה כל עוד הוא עומד בתנאים שנקבעו בה.

הסבת ערבות – מצב בו המוטב בערבות מעביר את זכויותיו על פי הערבות לצד ג' (הבנק), ההסבה השכיחה היא של ערבות חוק המכר והיא נדרשת ע"י הבנק המלווה להבטחת תשלומיו בגין רכישת הנכס נשוא הערבות.

הסכם חכירה – הסכם או חוזה חכירה הינו הסכם הנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין בעל זכויות במקרקעין (חוכר), לפיו מחכיר המינהל את המקרקעין לאותו אדם, או גוף, לתקופה קצובה הנקובה בחוזה החכירה (לרוב 49 או 99 שנה), וכן כולל את תנאי החכירה המוסכמים בין הצדדים.  הקונה נכס בבעלות רשות מקרקעי ישראל נרשם בתור חוכר ולא בתור בעלים, חוזה החכירה מסדיר את תנאי החכירה. זכויות החכירה נרשמים בפנקסי הרשות.

הסכם פיתוח – הסכם עם רשות מקרקעי ישראל המעניק לצד השני (קבלנים, עמותות או בודדים), את הזכות לפתח ולבנות על קרקע מסויימת, תוך התחייבות לבנות בפרק זמן קצוב , ואז לחתום, או להחתים את רוכשי הדירות על הסכם חכירה עם הרשות.

הסרת שיעבוד – מחיקת רישום שיעבוד שהיה רשום לטובת הבנק עם סילוקה המלא של ההלוואה שהנכס שימש לה כבטוחה. בנק ישראל קובע לבנקים את פרקי הזמן המרביים להסרת השיעבוד.

הסכם הלוואה ונספחיו – לשם ביצוע ההלוואה על הלווים הממשכנים והערבים שאושרו להלוואה ע"י הבנק לחתום על הסכם ההלוואה ונספחיו בפני פקיד הבנק.

הסכם שיתוף – אם המקרקעין שאתם משעבדים שייכים לגורמים נוספים מלבדכם וחלוקת הזכויות במקרקעין טרם הוסדרה ונרשמה תדרשו להציג לבנק את הסכם השיתוף  במקרקעין. חוק המקרקעין מאפשר הסדרה של יחסים בין שותפים באמצעות הסכם, המכונה "הסכם שיתוף במקרקעין". בהסכם השיתוף מייחדים לשימושו של כל אחד מבעלי הזכויות חלק מוגדר במקרקעין ובאותו חלק הוא רשאי לעשות את כל אשר בעל מקרקעין רשאי לעשות במקרקעין שבבעלותו. מאידך אין לו זכות לעשות דבר ביחס לחלקיהם האחרים של המקרקעין המיוחדים לשימושם של יתר השותפים. להסכם מצורף תשריט אשר מתאר את המקרקעין בשלמותם ואת החלוקה הפנימית שלו לחלקים המיוחדים לכל אחד מן השותפים. כמו כן נקבעים בהסכם כזה הסדרים לגבי מימוש זכויות הבניה על ידי כל אחד מהשותפים, אחריות לתשלום הוצאות השייכות לחלקים המשותפים או להוצאות משותפות לכלל המקרקעין, התחייבות לא לפגוע בזכיותיהם של יתר השותפים, וכן ביחס לזכותו של כל אחד מהשותפים להעביר את זכויותיו בחלק שבשימושו לאחר, ללא צורך בהסכמת יתר השותפים וכן אף לשעבד אותו או למשכן אותו לצרכיו. בדיני מקרקעין קיימת החובה, כאשר הדבר אפשרי, לבצע רישום של כל פעולה הקשורה לנכס מקרקעין, במרשם המתנהל בלשכת רישום המקרקעין. לפיכך כאשר נחתם הסכם שיתוף, יש לרשום אותו בלשכת רישום המקרקעין. כאשר ההסכם נרשם, תופיע הערה בנסח המקרקעין אשר תציין כי נרשם הסכם שיתוף. ולכך יש חשיבות רבה בעת החלפת השותפים למשל בעת מכירת זכויותיו של אחד השותפים הרישום בלשכת רישום המקרקעין הופך את ההסכם לידוע לכל.  הבנק יבדוק את זכויותיו של הלווה עפ"י הסכם השיתוף טרם אישור ההלוואה.

הערכת שמאי – ראה "שמאות"

הערת אזהרה – הערת אזהרה נרשמת בפנקסי הזכויות המנוהלים ע"י לשכות רישום המקרקעין (טאבו).  מטרתה של הערת אזהרה כשמה כן היא, להזהיר אחרים כי בעל הנכס התחייב כלפי צד ג' (למשל: מכר את הנכס, משכן אותו, וכו'), והיא מונעת מבעל הנכס לבצע במקרקעין כל פעולה הנוגדת את ההתחייבות הקיימת והקודמת כלפי צד ג' אשר לטובתו נרשמה הערת אזהרה. במשכנתא – ההתחייבות החוזית בכתב התחייבות לרישום משכנתא מטעם בעל הנכס, כלפי הבנק למשכנתאות, נרשמת בטאבו באופן של הערת אזהרה, לצורך הבטחת רישום המשכנתא לטובת הבנק במועד ביצוע העברת הזכויות על-שם הקונה. הערת האזהרה לטובת הבנק, כולל את פרטי הבנק הממשכן, תאריך רישום המשכון בפועל, סכום ההלוואה של המשכנתא ופרטי המתחייב מבין בעלי הנכס, אשר על זכויותיו נרשמה המשכנתא.

הפקעה – לפי חוק התכנון והבנייה רשאית רשות התכנון והבנייה המקומית לשנות יעוד קרקע ולהעביר לחזקתה קרקע הנמצאת בבעלות פרטית, קרקע זו נדרשת לצורכי ציבור-סלילת דרך ציבורית, בניית מבנה ציבורי או כל פעולה אחרת הנעשית לרווחת הציבור.  בתנאים מסוימים לרשות יש אפשרות להפקיע עד 40% משטח הקרקע לצורכי ציבור ללא תשלום תמורה לבעל הקרקע.

הפקדה – לאחר שהוועדה המקומית או המחוזית קיימה דיון להפקדה בנוגע לתכנית, והחליטה על הפקדתה, הדבר יתפרסם בכמה אמצעים, והציבור יוזמן לעיין באותה תכנית ולהגיש את התנגדויותיו. ההחלטה תפורסם בעתונים יומיים, על גבי שילוט, באתר האינטרנט של הוועדה ובילקוט הפרסומים הממשלתי (רשומות). החוק קובע פרטים רבים נוספים לגבי אופן הפרסום באמצעים הללו. לאחר הפרסום יינתנו לציבור 60 יום לעיין בתכנית ולשלוח את התנגדויותיו לוועדה הרלבנטית. מסמכי התכנית יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדי הוועדה המקומית, והוועדה המחוזית, ויוצגו באתר האינטרנט של הוועדה המקומית.

הפרשי הצמדה – ההפרש בין ערכו של מחיר, חוב, נכס וכדומה לבין ערכו הנקוב. ההפרש נובע משינוי במדד שאליו צמוד הערך.

הפשרת קרקע – החלטה של הרשות המוסמכת לשנות יעוד של קרקע ולאפשר בינוי ופיתוח.

הצמדה – הסדר שנועד להתאים את ערכם הנומינלי (הנקוב), של מחירים/התחייבויות/הכנסות/נכסים וכד' לשינויים ברמת המחירים.

הצמדה למדד – הצמדת יתרת החוב הבלתי מסולק למדד המחירים לצרכן,(רק קרן ההלוואה צמודה למדד). מדד המחירים לצרכן כולל 10 תחומים של מוצרי יסוד, כגון: דיור, פירות וירקות, הלבשה והנעלה, תחבורה, תקשורת, ועוד. ונועד לאמוד מבחינה סטטיסטית את יכולת הצריכה המשוקללת של משפחה ממוצעת המדד מפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לחודש, בכל ה- 15 לחודש, בגין החודש שקדם לו. במידה והיתה עלייה בסל המחירים הממוצע המרכיב את המדד, אזי המדד בחודש החולף עלה בהתאם, הלוואות משכנתא הצמודות למדד זה תעלנה גם כן בהתאם (הקרן והריבית המשולמת על יתרת הקרן של ההלוואה), לפי שיעור עליית המדד, אך אם המדד יפחת, קרן ההלוואה תרד והלווה ישלם פחות עבור קרן וריבית על יתרת הקרן, אך יש לשים לב כי בעוד מדד שעולה יגדיל את קרן ההלוואה הבלתי מסולקת ללא הגבלה, ירידת המדד תקטין את קרן ההלוואה אך לא פחות מסכום הקרן המקורית של ההלוואה, כלומר אין גבול עליון ליתרת החוב אך יש גבול תחתון.

"המדד היסודי" – המדד הידוע בעת ביצוע ההלוואה. עם זאת, במקרים בהם התקופה בין מועד הביצוע של ההלוואה למועד הפירעון הראשון קטנה או גדולה מחודש, מדד הבסיס ייקבע על ידי תיקון המדד הידוע.

"המדד החדש" המדד שפורסם לאחרונה לפני הגיע מועד הפירעון של כל תשלום על חשבון ההלוואה.

בהלוואה צמודת מדד גובה ההחזר החודשי יתעדכן מידי חודש בגין ההצמדה למדד המחירים לצרכן בהתאם לעלייתו או ירידתו של המדד החדש ביחס למדד היסודי כאשר המדד היסודי מהווה גבול תחתון.

הצמדה לשער מט"ח – גובה ההחזר החודשי יתעדכן מידי חודש בגין ההצמדה לשער היציג של המטבע הרלוונטי (בד"כ דולר או אירו) הידוע במועד התשלום, בהתאם לירידתו או עלייתו של השער החדש ביחס לשער היסודי, קרן ההלוואה בהלוואות צמודות מט"ח יכולה לגדול או לקטון ללא הגבלה בהתאם לשינוי הנ"ל.

"שער יציג" – השער היציג הרשמי של המטבע אליו צמודה ההלוואה,המפורסם ע"י בנק ישראל. "שער יסודי" – השער היציג של המטבע אליו צמודה ההלוואה שיפורסם ביום ביצוע ההלוואה. "שער חדש" – השער היציג הידוע של המטבע אליו צמודה ההלוואה שפורסם לאחרונה לפני ביצוע כל תשלום.

הצעת מחיר – אם מטרת ההלוואה היא בנייה או שיפוצים יהיה עליכם להמציא לידי הבנק הצעת מחיר מסודרת ומפורטת לתוכנית הרלוונטית חתומה ע"י המציע.

הקלה – על אף הדרישה שהיתר בנייה יתאים לתכנית הבניה המאושרת , רשאית הוועדה המקומית להוציא היתר בסטייה קלה מהאישור המקורי,(הקלה) ,החוק והתקנות מפרטים מה היא "סטייה ניכרת" מהוראות של תכנית, שאותה לא ניתן לאשר בהליך של הקלה, והיא מחייבת הכנת תכנית חדשה. כוונת הוועדה להוציא היתר בניה הכולל הקלה תפורסם בעיתונים, ע"י מכתבים לשכנים ועל ידי שילוט, ותינתן הזדמנות לציבור להתנגד לכוונה זו. רק לאחר שהציבור נשמע, ורק אם הוחלט שלא לקבל את ההתנגדויות, יינתן ההיתר.

הרשאה לחיוב חשבון – ראה "הוראת קבע"

התחייבות לרישום משכנתא – באם לא ניתן לרשום משכנתא בפועל טרם ביצוע ההלוואה יהיה עליכם להמציא לבנק התחייבות לרישום משכנתא חתומה ע"י בעלי הזכויות בנכס ומאומתת ע"י עו"ד, באמצעות התחייבות זו ניתן לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק.

התחייבות (אישור) עו"ד – כאשר לא ניתן לקבל התחייבות בעל הזכויות בנכס לרישום משכנתא, תידרשו בין היתר להמציא התחייבות עו"ד לרישום משכנתא לטובת הבנק בעת רישום הזכויות על שם הרוכש/לווה.

התנגדויות – לאחר שהוועדה המקומית או המחוזית קיימה דיון בנוגע לתכנית, החליטה להפקיד אותה, ופרסמה את ההחלטה כנדרש – רשאי הציבור לעיין בתכנית ולהגיש התנגדויות. הנוהג הוא להתיר לכל מי שרואה עצמו נפגע מקביעות התכנית להגיש התנגדות. ההתנגדויות יוגשו למוסד התכנון במהלך 60 הימים לאחר פרסום ההפקדה, ולאחר מכן יוזמנו המתנגדים להציג את עמדתם בפני חברי הוועדה.  בעקבות שמיעת ההתנגדויות תחליט הוועדה אם לאשר את התכנית, לדחותה, או לשנותה.

התניה – רשימת תנאים אותם מציין הבנק באישור ההלוואה בהם נדרש הלווה לעמוד על מנת שיקבל את ההלוואה בתנאים שאושרו.

וועדות משרד השיכון – וועדות שונות במשרד השיכון בקשר עם הלוואות מכוונות/זכאות שתפקידן לדון בבקשות זכאות/עדכון תעודות זכאות/ערעור של מבקשי תעודות זכאות וכן וועדות הדנות בהקלה או במחיקת חובות/או יתרת הלוואות זכאות.

ועדה מקומית לתכנון ובנייה – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היא מוסד תכנון. הרכבה של ועדה מקומית הוא מועצת הרשות, ויושב הראש שלה הוא ראש הרשות. לדיוני הוועדה המקומית מוזמנים גם משקיפים שאין להם זכות הצבעה, והחוק קבע מי הם. לוועדה המקומית סמכויות שונות בתחומי התכנון והבנייה, אך בפועל מרבית הנושאים נידונים ב וועדת המשנה שלה וברשות הרישוי. הועדה המקומית במליאתה תדון בנושאים תכנוניים מאד משמעותיים, או בנושא שחבר וועדת המשנה או משקיף דרשו להעלות במליאה. לצד הוועדה פועלת יחידת ההנדסה המקומית ובראשה מהנדס הועדה. יחידת ההנדסה תסייע לוועדה בהיבטים לוגיסטיים ומקצועיים.

ועדה מחוזית לתכנון ובניה – מדינת ישראל מחולקת לשישה מחוזות (ירושלים, תל אביב וחיפה, צפון, מרכז ודרום) ובכל אחד מהם יש ועדה מחוזית. נציג שר האוצר יהיה יושב ראש הועדה המחוזית. בנוסף ליו"ר מכהנים בוועדה המחוזית 17 חברים המייצגים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות מהמחוז, ארגונים שונים, ועוד. הועדה המחוזית יוזמת תכניות מתאר מחוזיות (המועצה הארצית מאשרת אותן), מאשרת את מרבית תכניות המתאר המקומיות וכן תכניות המפורטות, מתווה את מדיניות התכנון במחוז ומעירה על תכניות ונושאים הנידונים במועצה הארצית. לועדה המחוזית יש ועדות משנה לנושאים שונים.  לצד הועדה המחוזית פועלת לשכת התכנון המחוזית המעניקה לועדה שרותים לוגיסטיים ומקצועיים. לשכת התכנון מנוהלת ע"י מתכנן המחוז.

זכאים – לקוחות אשר ברשותם תעודת זכאות בת תוקף המזכה אותם בסיוע כספי ממשלתי לדיור.

זכויות בנכס מקרקעין – מושג רחב הכולל כל עיניין שיש לאדם בנכס, החל מזכות בעלות רשומה בלשכת רישום המקרקעין וכלה בזכויות רשומות הנובעות מהסכם רכישה או חכירה וכד' . לגבי זכות חכירה, ראה "חכירת מקרקעין".

חברה משכנת – ברוב המקרים כאשר על קרקע של המדינה נבנה פרויקט מעבירה רשות מקרקעי ישראל את רישום הזכויות וניהולם לחברה הבונה והיא משמשת כחברה משכנת. רשות מקרקעי ישראל רשאית להסמיך חברה משכנת לבצע את כל הרישומים הנוגעים לאותם מקרקעין, בשם הרשות, כרישום משלים ומפורט לרישום הזכויות הקיים ברשות  עצמה כאשר לוקחים משכנתא, החברה המשכנת היא זו שמבצעת אצלה את הליך רישום הזכויות והשיעבודים בספריה, וכך גם לגבי הסרת השיעבודים, (והרישום אינו מופיע ברשות עצמה). מומלץ מאוד להוציא אישור זכויות של הרשות ולראות האם מצוין בו שיש חברה משכנת, או אז לדאוג טרם רכישת מקרקעין, להוציא גם אישור זכויות מאת החברה המשכנת הספציפית. חברה משכנת רשאית לגבות תשלום בגין הוצאת אישור זכויות, וכן הליכי העברת זכויות ממוכר לקונה.

חוזה רכישה – הסכם הנחתם בין מוכר לקונה להעברת זכויות בנכס בתמורה לקבלת תשלום, בהסכם יפורטו פרטי המוכר והקונה, פרטי הנכס, כל התחייבויות הקונה כלפי המוכר וכל התחייבויות המוכר כלפי הקונה, לוח התשלומים ומועדם, התנאים שיכולים להביא לביטולו והסנקציות שיכולים להפעיל הצדדים להסכם, גובה הפיצוי המוסכם, מועד מסירת הנכס ועוד'.

חוזה שכירות – במידה שקיימים שוכרים בנכס המוצע כבטוחה למשכנתא יש להמציא את חוזה השכירות לבחינת הבנק ואישורו, לעיתים יידרשו השוכרים לחתום על המחאת זכות לטובת הבנק.

חיתום – תהליך בדיקת האשראי לרבות בחינת כל הסיכונים ומתן החלטה לגבי אישור הבקשה תנאיה והתניות לביצועה, בד"כ מבוצע במחלקת האשראי של הבנק על פי סמכויות קיימות. לעיתים בשל סכום הלוואה גבוה תידרש לחיתום וועדת אשראי מיוחדת.

זכות חכירה – ראה "הסכם חכירה"

חשבון מוגבל – הגבלת חשבונות נעשית בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, ומדווחת לבנק ישראל ומשם לכל הבנקים המסחריים בישראל, לרבות בנקים למשכנתאות.    לקוח מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.  תקופת ההגבלה היא לשנה אחת, ובתקופה זו אינו רשאי לפתוח חשבון שיקים נוסף אך רשאי להמשיך להתנהל כרגיל בחשבון נוסף במידה וקיים. אדם שיותר מחשבון אחד שלו הוגבל במהלך תקופה מקבילה נחשב למוגבל חמור (הגבלה בנסיבות מחמירות) וחלות עליו סנקציות נוספות של הגבלה לגבי כל חשבונותיו האחרים בישראל, לרבות חשבונות בהם הינו משמש כמיופה כוח, כאשר תקופת ההגבלה במקרה כאמור הינה לשנתיים. בנקים למשכנתאות אינם מאשרים הלוואות משכנתא לבעלי חשבונות מוגבלים ומוגבלים חמורים, ולאדם שהוגבל בעבר ותקופת ההגבלה הסתיימה האישור יהיה "מורכב" יותר ותלוי בסוג המוגבלות, הזמן שחלף מאז שהסתיימה, התנהלותו הבנקאית מאז סיום המוגבלות ועוד.

טאבו– לשכת רישום מקרקעין הפועלת מכוח חוק המקרקעין ותפקידה לרשום זכויות במקרקעין, עסקאות הנעשות במקרקעין, צווים ופסקי דין של ביהמ"ש בנוגע למקרקעין וכל דבר אחר הניתן לרשום עפ"י דין. מידע לציבור ניתן ע"ג מסמך זכויות המכונה "נסח טאבו". לשכות מקרקעין יש בערים הגדולות ת"א/י-ם/חיפה/ב"ש/פ"ת/נתניה/חולון/רחובות.  כיום ניתן לקבל מידע באופן מקוון מהטאבו.

טופס 4 –  חלק מבקשה מטעם הקבלן לשם קבלת "תעודת גמר" לפרויקט מאת הרשות המקומית. במסגרת הבקשה מצהיר הקבלן, כי הבניה בוצעה בהתאם להיתר בניה שהתקבל, וכי עבודות הבניה הושלמו בהתאם. על טופס 4 חותם גם מהנדס בנין האחראי על ביצוע השלד, ומאשר שהמבנה ואלמנטי הפיתוח בבנין ראויים לשימוש למגורים, מבחינת התאמות הביצוע בפועל לתכנון, חוזק המבנה, יציבותו, איטום מרחבים מוגנים, וכו'.  לבקשה לקבלת טופס 4 יש לצרף מסמכים שונים כגון: מפה בחתימת מודד מוסמך/ אישור אדריכל/ אישור שירותי כבאות אש/אישור חברת הגז/אישור לגבי מערכות סולריות/אישור לגבי מערכות מים, אינסטלציה, ביוב/אישור של אגף ארנונה ברשות המקומית/ אישור של אגף תברואה ברשות המקומית/ אישור של מחלקת דרכים ברשות המקומית/ אישור על תשלום אגרות, טופס 4 נחתם כאשר הבניה הושלמה , לרבות תשתיות חיבורי מים, ביוב, חשמל, תקשורת, וכו', בהמשך, הרשות המקומית תנפיק "אישור אכלוס", בהתאם לתקנות התכנון והבניה, מסמך המאפשר את חיבור הבנין אל רשת המים והחשמל (מכוח סעיף 157 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965).

 

טופס 106 – מסמך המעסיק הנדרש עפ"י תקנות מס הכנסה, המפרט את הכנסתו השנתית הכוללת של שכיר ואת סכומי הניכויים השונים שנוקו ממשכורתו. מידע זה נותן לבוחן הבקשה מידע מלא ושלם על הכנסת הלקוח על פני שנה שלימה ולא רק בחינת הכנסה על פני תקופה הסמוכה לבחינת הבקשה (בד"כ 3 חודשי משכורת אחרונים), אשר יכולים להיות מוטים עקב תנודות הכנסה עונתיות או מסיבות אחרות.

ייפוי כוח – סמכות שנותן אדם לאדם או גוף אחר לפעול בשמו, הסמכות יכולה להיות כללית או לעיניין מסוים. ייפוי הכוח יהיה בתוקף ל 10 שנים, עד לביטולו ע"י מייפה הכוח, או מותו של מייפה הכוח, לצורך פעולות במקרקעין באמצעות ייפוי כוח שאינו בלתי חוזר, במידה וחלפו 10 שנים ממועד נתינתו יידרש מייפה הכוח לאשר את תוקפו ובתנאי שנתן אישור זה עד שנה לפני ביצוע הפעולה במקרקעין. ייפוי כוח בלתי חוזר אינו ניתן לביטול, הוא אינו מוגבל בזמן ואינו בטל אף לאחר מותו של מייפה הכוח. יש ייפוי כוח בלתי חוזר שהוא מוגבל בזמן והוא מכונה "ייפוי כוח בלתי חוזר לתקופה מוגבלת" ופרק הזמן מצויין בייפוי הכוח, והוא אינו ניתן לביטול בתוך תקופת הזמן הנקובה בו.

ייפוי כוח נוטריוני – בהתאם לדין ייפוי כוח הניתן לאדם ו/או גוף שאינו עורך דין חייב להיות ייפוי כוח נוטריוני שייחתם בפני נוטריון ו/או בפני קונסול (מחוץ לישראל). כאשר ייפוי הכוח ניתן לעורך דין אין מניעה כי ייפוי הכוח יאומת על ידי עורך דין ששמו נזכר בייפוי הכוח. במסגרת ייפוי הכוח הנוטריוני מייפים הלווים את כוחו של הבנק ו/או עורכי דין מטעמו, לבצע כל פעולה במקרקעין המשועבדים לבנק, לרבות פעולות של מכירת דירה, השכרתה, רישום הערות, אצל כל גוף ו/או מוסד ו/או רשות רלבנטים, כגון: טאבו, מינהל מקרקעי ישראל, רשם משכונות, עוד. מטרתו של ייפוי הכוח הנוטריוני הינה להקל על הבנק בפעולות מימוש הדירה, היה והלווים לא יעמדו בהחזרי הלוואת המשכנתא לבנק והבנק ייאלץ למנות כונס נכסים למכירת הדירה בהליכי הוצאה לפועל.

יכולת החזר – כושר הפירעון של הלווים הנובע מההכנסות משכר עבודה, רווח עיסקי, הכנסות הוניות, שכר דירה ותקבולים אחרים הניתנים להכרה עפ"י כללי בנק ישראל ובניכוי כל ההתחייבויות השוטפות שיש ללווים. עפ"י הנחיות בנק ישראל יחס ההחזר של ההלוואה ביחס להכנסתו הפנויה של הלווה לא תעלה על 50%.

יתרת סילוק משכנתא – יתרת הסכום הכולל שנותר ללווה לשלם לבנק כדי לפרוע את המשכנתא במלואה ושהבנק יסכים להסיר את השיעבודים שנרשמו לטובתו, היתרה כוללת את כל תשלומי המשכנתא העתידיים שנותרו ללווה, לרבות קנסות, ריביות, דמי היוון, עמלות יציאה ופירעון מוקדם, וכיוצ"ב. כאשר ניתנת משכנתא לרכישה שחלקה משמש לסילוק משכנתא קיימת של המוכר, יהיה על המוכר להמציא אישור יתרת סילוק משכנתא לבנק המלווה, האישור יהיה בד"כ התחייבות מותנית לסלק את המשכנתא בתנאי קבלת הסכום הנדרש לסילוקה המלא, האישור יינתן לתקופה מוגבלת בה לא יחול שינוי ביתרה לסילוק המלא.

כספי אוצר – ראה "הלוואה נכוונת".

כספי בנק – ראה "הלוואה מכספי הבנק".

לווה – אדם החותם על הסכם ההלוואה עם הבנק, בד"כ בעל הזכויות במקרקעין המשמשים כבטוחה להלוואה.

לווה נוסף – אדם המצטרף כצד להסכם ההלוואה גם אם הוא אינו בעל זכויות במקרקעין המשמשים בטוחה להלוואה, על הלווה הנוסף להיות מקרבה ראשונה ללווה הרגיל וכן עליו לשלם לפחות 20% מההחזר החודשי בהלוואה. לווה נוסף מצטרף להלוואה בד"כ על מנת לחזק את יכולת ההחזר של הלווה או מפאת גילו של הלווה.

לוח שפיצר – לוח החזר הלוואה בו סכום ההחזר החודשי קבוע ואינו משתנה לאורך חיי ההלוואה (בתנאי שהריבית קבועה ואין הפרשי הצמדה), זהו הלוח הנפוץ ביותר בהלוואות משכנתא.

לוח סילוקין – לוח המפרט מראש את מועדי וסכומי התשלומים של הלווה על חשבון ההלוואה, עד לפירעונה הסופי, הלוח מפרט את התשלומים הנומינליים ואינו כולל את הפרשי ההצמדה במידה ויהיו לאורך חיי ההלוואה.

ליווי פרויקט – חבילת שירותים בנקאיים לחברות בנייה הכוללת מתן אשראי לביצוע פרויקט הבנייה, מתן ערבויות לפי חוק המכר לרוכשים והלוואות לרוכשי הדירות, ערבויות ביצוע, שוברי תשלום בגין יחידות הדיור, לצורך כך נפתח חשבון ייעודי לפרויקט המשועבד לבנק וכל הכספים מכל המקורות מופקדים לחשבון זה ומחשבון זה מעמיד הבנק אשראי לביצוע הפרויקט, בהתאם להתקדמות הבנייה תוך מעקב שוטף אחר התקדמות ההכנסות וההוצאות בהתאם לדוח "0" שהוגש בתחילה, ועפ"י שנקבע מראש בהסכם הליווי.

לייבורLondon Interbank Offered Rate – LIBOR)   (  מפורסמת פעם ביום עסקים על ידי ארגון הבנקאים הבריטי (BBA) ומייצגת את גובה הריבית על פיה בנקים מוכנים להלוות האחד לשני. בשונה מריבית הפד (FED) שנקבעת על ידי הבנק המרכזי בארצות הברית – הבנק הפדרלי, ריבית הליבור לא נקבעת על ידי ממשלה כלשהי. במקום זאת, שיעור הליבור מחושב באמצעות סקר יומי שעורך איגוד הבנקאים הבריטי (BBA) כל יום בלונדון בקרב 16 בנקים גדולים לגבי עלויות ההלוואות הבין בנקאיות לטווח קצר, ועד הלוואות בין בנקאיות לשנה. האיגוד מקבל מן הבנקים את המידע על בסיס יומי, מתעלם מארבע הריביות הגבוהות ביותר ומארבע הריביות הנמוכות ביותר, ואז מוצא את הממוצע של 8 הנותרות אשר יהווה את ריבית הליבור. הליבור משמש להלוואות צמודות מט"ח בהן הריבית משתנה בהתאם לשינוי בליבור שינוי הריבית בהלוואות המשולמות חודשית יהיה אחת לחודש/3 או 6 חודשים. בהלוואות בהן ההחזר הוא רבעוני שינוי הריבית יהיה כל 3 או 6 חודשים.

לשכת רישום מקרקעין – ראה "טאבו".

מדד הדיור – מופק ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשקף את השינויים במחירי הדיור.

מדד המחירים לצרכן – ראה "הצמדה למדד".

מדד תשומות הבנייה – מופק ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשקף את השינויים בעלויות הבנייה, הנובע מעלות החומרים, שכר העבודה ועוד.

מיחזור הלוואה – סילוק הלוואה קיימת באמצעות הלוואה חדשה.

מימוש נכס/משכנתא – מכירת נכס המשועבד לטובת הבנק לשם פירעון חובו של הלווה.

משכון/משכון זכויות/שטר משכון – הסכם הנעשה בין הבנק ללווה, על פיו הלווה משעבד את זכויותיו בנכס כבטוחה להלוואה, הסכם המשכון נותן לבנק זכות לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש הנכס כאשר הלווה אינו עומד בהתחייבויותיו להחזר ההלוואה.  שטר המשכון הוא המסמך על פיו נרשם המשכון בלשכת רשם המשכונות האזורית.

מכתב החרגה – מכתב רישמי המונפק ע"י בעל השעבוד, במסגרתו מאשר בעל השעבוד כלפי צד ג', כי השעבוד הרובץ על מקרקעין אינו חל על חלק מהמקרקעין, לדוגמא- דירה מסוימת בפרוייקט  המלווה ע"י בנק אשר שעבד את כל המקרקעין לטובתו ואשר הרוכש אותה מבקש לשעבדה לבנק אחר בו הוא לוקח את ההלוואה למימון הרכישה, הבנק המלווה בעל השעבוד הכללי ינפיק מכתב החרגה בו הוא מאשר כי לאחר התשלום האחרון ובפירעון מלוא התמורה בגין הדירה, השעבוד הקיים אינו חל עוד על הדירה המסוימת, וכי זכויותיו של הקונה הן נקיות מהמשכנתא שנתן הבנק המלווה לקבלן לצורך מימון הבניה.

מכתב כוונות – מכתב רשמי בו בנק למשכנתאות מאשר באופן מחייב, מהו הסכום הנדרש להיות משולם לצורך סילוק מלא של המשכנתא הקיימת אצלו, אשר בכפוף לתשלומה המלא עד לתאריך מסוים , הוא מתחייב להסיר את  כל השעבודים הרובצים על הנכס לטובתו.

מס רכישה – מס המוטל על רוכש זכויות במקרקעין, שיעור המס נגזר משווי הנכס הנרכש ומדרגות המס מתעדכנות מידי שנה, מיעוד הנכס הנרכש וממספר הנכסים בבעלות הרוכש. את המס יש לשלם תוך 50 יום ממועד הרכישה.

מס שבח – מס שבח בשעור 25% משולם על הרווח הריאלי בעת מכירת דירה. הרווח הראלי מוגדר בהפרש בין מחיר המכירה ובין מחיר הרכישה הצמוד למדד המחירים ליום המכירה ובניכוי הוצאות הרכישה, (שכ"ט עו"ד/עמלת תיווך/מס רכישה/ריבית משכנתא/אגרות), ובניכוי הוצאות השבחה, (שיפוצים/שיפורים). ישנם כללים לפטור מתשלום מס שבח.

מענק מותנה – הלוואת זכאות הכוללת מענק מותנה- בתנאי עמידה בתנאי המענק ההלוואה הופכת למענק מוחלט.

מענק מקום – הלוואה ההופכת למענק מוחלט בתנאי עמידה בתנאי הזכאות, ניתנת לזכאים הרוכשים באזורי עדיפות לאומית.

מפרט טכני – מסמך על פי חוק המכר הקובע את ההתחייבויות הטכניות של הקבלן כלפי הרוכש, כגון סוג החומרים, סוג המוצרים, טיבם ותיאורם, דרכי ביצוע המלאכות השונות וכד' . המפרט מצורף לחוזה הרכישה.

מקרקעין – קרקע, כל הבנוי עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע.

משכנתא – שיעבוד של מקרקעין שנעשה ע"י בעל הזכויות במקרקעין לטובת הבנק, המשכנתא נרשמת בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). בציבור נפוץ המונח משכנתא כהלוואה לרכישת הנכס הנלקחת מהבנק אך בפועל המצב הוא הפוך, הלווה אינו לוקח משכנתא מהבנק אלא נותן משכנתא לבנק להבטחת ההלוואה שהוא מקבל מהבנק. משכנתא נרשמת לפי דרגות, משכנתא בדרגה ראשונה תיהיה קודמת לכל שעבוד שירשם אחריה, משכנתא בדרגה שניה תיהיה בדרגה פחותה מהמשכנתא בדרגה ראשונה ובעת מימוש הבטוחה תיפרע קודם כל המשכנתא בדרגה הראשונה ואם ישאר כסף מתמורת המימוש אזי הוא יזקף לטובת המשכנתא בדרגה השניה. קיימת גם משכנתא בדרגה שווה (פרי-פסו) בה נרשמות 2 משכנתאות לטובת גופים שונים והן שוות זכויות ללא עדיפות לאחת על פני השניה.

משכנתא הפוכה – שעבוד נכס קיים בתמורה למתן הלוואה בסכום חד פעמי או באמצעות רנטה חודשית לבעלי הנכס, פירעון המשכנתא יהיה ממכירת הנכס בתום תקופת ההלוואה, סוג זה של משכנתא מאפשר לבעלי נכס לקבל סכום כסף גדול (עד 50% משווי הנכס) בהווה, להמשיך ולהתגורר בנכס ולסלק את ההלוואה בעתיד באמצעות מכירתו.

נכס מניב – נכס המשמש כמקור הכנסה לבעליו ע"י השכרתו לצד ג'.

נסח טאבו – מסמך שמנפיק רשם המקרקעין לגבי נכס ובו תמצית המידע הרשון בספרי המקרקעין. בנסח ישנם פרטים אודות הבעלים בנכס, הזכויות בנכס, הערות אזהרה,שעבודים ועיקולים, הערות אחרות עפ"י דין. הנסח משמש כתעודת זהות של הנכס. הרישום פתוח לציבור ואין צורך בזיקה לנכס על מנת לקבל את נסח הטאבו בו רשומים פרטיו, ניתן להזמין נסח באופן מקוון, קבלתו מותנית בתשלום אגרה של כ 70 ש"ח.

נקודת יציאה – נקודה או נקודות על פני ציר הזמן של חיי ההלוואה בה ניתן בתנאים מסויימים לבצע פירעון מלא/חלקי ללא תשלום עמלת פירעון מוקדם (קנס). נקודות היציאה מוגדרות מראש בהסכם ההלוואה.  למשל בהלוואה בריבית משתנה, נקודות היציאה יהיו במועד שינוי הריבית.

סילוק חלקי – כאשר הלווה מסלק חלק מיתרת ההלוואה, במצב זה הוא יכול לבחור בין קיצור תקופת ההלוואה המקורית או לחילופין הקטנת ההחזר החודשי ליתרת ההלוואה שנותרה.

סילוק מוקדם של ההלוואה – סילוק מלא של ההלוואה לפני מועד הפירעון המקורי, בתלות בתנאי ההלוואה ייתכן ויהיה על הלווה לשלם עמלת פירעון מוקדם בגין סילוק זה.

עומק פיגור – מדד המחושב ע"י חלוקת יתרת הפיגור בסכום החיוב החודשי האחרון בהלוואה ומצביע על חומרת הפיגור, עומק הפיגור ישפיע גם על האפשרות למימוש הנכס.

עמלה – תמורה כספית שגובה הבנק בגין שירות הניתן ללקוח.

עמלת אי הודעה מראש – ראה "עמלת פירעון מוקדם".

עמלת היוון – ראה "עמלת פירעון מוקדם".

עמלת מדד ממוצע – ראה "עמלת פירעון מוקדם".

עמלת פירעון מוקדם – עמלה בה מחוייב הלווה בעת פירעון מוקדם של ההלוואה. העמלות לפירעון מוקדם כוללות את המרכיבים הבאים:

  1. עמלה תפעולית : עמלה חד פעמית עבור חישוב הפרעון המוקדם בסכום של 60 ₪ . המפקח על הבנקים רשאי לעדכן סכום זה מעת לעת על פי השינויים במדד המחירים לצרכן.
  2. עמלה אי הודעה מוקדמת : עמלה בשיעור 0.1% מהסכום הנפרע, כפיצוי עבור אי יכולתו של הבנק למחזר את כספו עם קבלת התמורה. ניתן להימנע מתשלום עמלה זו אם מודיעים בכתב לבנק על הכוונה לבצע פרעון מוקדם, לפחות 10 ימים לפני ביצוע הפרעון, אולם לא יותר מ-45 יום.
  3. עמלת היוון בגין הפרשי ריבית : עמלה המחושבת על ההפרש בין שערי הריבית על פי הסכם ההלוואה הנפרעת לבין "הריבית  הממוצעת" (הריבית הממוצעת הנה בהתאם לתקופות שונות ולמגזרים שונים של הלוואות, כפי שמתפרסם מפעם לפעם על ידי בנק ישראל). או לפי הריבית הממוצעת כפי שפרסם בנק ישראל ביום מתן ההלוואה לבין הריבית הממוצעת אותה פרסם בנק ישראל למועד הפירעון המוקדם, הנמוך מבין הנ"ל.
  4. עמלת "מדד ממוצע" :  עמלה בשיעור מחצית מהשיעור הממוצע של השינוי במדד ב-12 המדדים האחרונים שפורסמו לפני יום הפרעון המוקדם, כפיצוי בגין הפסד מדד. עמלה זו תיגבה רק בהלוואות הצמודות למדד המחירים לצרכן ורק אם הפרעון מבוצע בין ה-1 וה-15 בחודש. אם מבצעים את הפרעון המוקדם מה-16 בחודש, ועד סוף החודש, הבנק לא יגבה עמלה זו.
  5. עמלת "הפרשי שער" : עמלה בגובה הפרשי השער שבין שער מטבע החוץ ביום שבו בוצע הפירעון המוקדם ובין שער מטבע החוץ  שיחול שני ימי עסקים מאוחר יותר. עמלה זו תיגבה רק בהלוואות צמודות למטבע חוץ או המתנהלות במטבע חוץ. ניתן להימנע מתשלום עמלה זו אם מודיעים לבנק על הכוונה לבצע פרעון מוקדם שני ימי עסקים לפני ביצוע הפירעון (יום עסקים = כל יום בו נערך מסחר במטבע חוץ, הן בארץ והן בחוץ לארץ).

עמלת פתיחת תיק – ראה "דמי פתיחת תיק".

ערבות בנקאית – התחייבות של הבנק לקיים חיובו של צד ב' אחר כלפי צד ג', אם החייב לא יעמוד בתשלום חוב, יהיה הנושה רשאי לדרוש מאת הבנק לממש את הערבות ולפרוע את החוב, כולו או חלקו. הערבות נרשמת על טופס מיוחד ובה מפורטים תנאי הערבות, הסכום, תוקף הערבות, התנאים למימושה ועוד'. במשכנתאות כאשר מוכר נכס מבקש לשחרר את השעבודים של הבנק המלווה הוא יפקיד את סכום יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת בחשבון בנק ויבקש מנגד להנפיק ערבות בנקאית לטובת הבנק המלווה כך שהערבות הבנקאית תחליף את הבטוחה הקיימת (הנכס הנמכר).

ערבות חוק המכר – ערבות בנקאית אותה מנפיק בד"כ הבנק המלווה את פרויקט הבנייה לרוכש נכס מיד ראשונה ואשר בנייתו טרם הושלמה, הערבות מבטיחה את החזרת כל הכספים ששולמו על חשבון רכישת הדירה ע"י הרוכש במקרה שהמוכר לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה, מחמת עיקול, צו כינוס נכסים, צו פירוק שניתן כנגד המוכר או בעל המקרקעין.

ערבים – התחייבות של אדם לקיום חיובו של אחר, בהלוואות לעיתים דורש הבנק לצרף ערבים להלוואה על מנת להקטין את הסיכון בה, הבנק קובע את הכללים בהם נדרש הערב לעמוד, ערבותו של הערב והפעולות שהבנק יכול לפעול כנגדו כפופים לחוק הערבות. קיימים 3 סטטוסים של ערבים- ערב רגיל/ ערב יחיד/ ערב מוגן, החוק קובע את הסטטוס ואת הכללים הנהוגים כלפי כל אחד מסוגי הערבים.

פיגורים – יתרת סכום שלא נפרעה ע"י הלווה במועד שנקבע לכך בהסכם ההלוואה. סכום זה כולל תשלומים שלא שולמו במועד, עמלות הנובעות מפעולות שהבנק נוקט לסילוק הפיגור וכן ריבית פיגורים, המצטרפת מידי חודש לסכום הפיגור.

פיצוי מוסכם – פיצוי שיהיה על הצד המפר את ההסכם בין הצדדים לשלם לצד המקיים את החוזה במקרה של הפרה לפי תנאי ההסכם, פיצוי זה ישולם ללא קשר אם נגרם בפועל נזק לצד השני.  סעיף זה מקובל בהסכמי מכר של נכסים ועומד בד"כ על כ 15% מסכום העסקה.

פירעון הלוואה – החזר ההלוואה לפי לוח הסילוקין שלה.

פרי פסו – ראה "משכנתא".

פריים – ריבית הפריים נקבעת על פי ריבית בנק ישראל ובתוספת 1.5% ריבית בנק ישראל היא אמצע המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים לבין שיעור הריבית שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים. החל מחדש מרץ 2017, מפרסם בנק ישראל את הריבית רק 8 פעמים בשנה. בחדשים פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר מפרסם הבנק באותו תאריך (ביום שני שלפני יום רביעי האחרון של החודש), ובחדשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, מפרסם בנק ישראל את הריבית ביום שני השני בחודש. הפרסום תמיד בשעה 16:00. במקרים חריגים, משנה הבנק את שער הריבית במועד שהוא רואה לנכון, ואינו ממתין לתום החודש. שער הריבית הוא כלי ביד בנק ישראל לשליטה מוניטרית באינפלציה, ולמטרות נוספות כגון עידוד הצמיחה במשק.

פרצלציה/חלוקה – פיצול וחלוקה של קרקע שמופיעה בתכנית בניין העיר לחלקות קטנות יותר, שניתן לרשום אותם בלשכה לרישום מקרקעין. מבוצע ע"י מודד מוסמך ולאחר מכן נדרש לקבל את אישור הוועדות העירוניות לתכנון. בפרצלציה נרשמות תתי חלקות כך שניתן לרשום בעלויות על נכס מסוים מבין מספר נכסים לדוגמא בבית משותף לאחר פרצלציה כל תת חלקה תיהיה שווה לדירה בבניין.

צרוף זכאויות – ראה "איחוד זכאויות".

קרן ההלוואה – הסכום המקורי של ההלוואה.

ריבית – מחיר הכסף- סכום הכסף שמשלם הלווה עבור השימוש בכספי ההלוואה, הריבית נקובה בד"כ בערכה השנתי הנומינלי.

ריבית משתנה – ריבית על הלוואה שאינה קבועה לכל אורך חיי ההלוואה, הריבית יכולה להשתנות בתחנות קבועות שנקבעו מראש ומנגנון שינוי הריבית נקבע מראש בהסכם ההלוואה והוא חייב להיות מנגנון אובייקטיבי שלבנק המלווה אין יכולת להשפיע עליו.

ריבית נומינלית – הריבית הנקובה בהלוואה.

ריבית מתואמת/אפקטיבית – שעור הריבית השנתית הלוקח בחשבון גם את הריבית דריבית המתווספת בתקופת ההלוואה. לדוגמא בהלוואה שהריבית השנתית הנקובה (נומינלית) בה היא 4.5% תיהיה הריבית המתואמת (אפקטיבית) 4.593%

ריבית פיגורים – ריבית בה מחייב הבנק את ההלוואה עבור סכומי כסף שלא שולמו במועדם.    שיעור ריבית הפיגורים המרבית נקבעת ע"י החשב הכללי. החל מיום 26 בפברואר 2015 שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למלווה צמוד ערך, שהוא הלוואה שנתן תאגיד בנקאי המבוטחת במשכנתא על דירת מגורים, יעמוד על 8.1% לשנה. שיעור זה הינו הממוצע של ריבית הפריים בשלושת הבנקים הגדולים בתוספת 6.5% .

ריבית פריים – ראה "פריים".

ריבית קבועה – ריבית בשיעור אחיד לכל אורך חיי ההלוואה והנקבעת מראש בהסכם ההלוואה.

רכוש משותף – כל חלקי הבית המשותף חוץ מהחלקים הרשומים כדירות ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, המעליות, המקלטים, חדרי אשפה, הגינה סביב הבית וכיוצא באלה, המיועדים לשימוש כל בעלי הדירות.

רשם החברות – באחריות משרד המשפטים. תפקידו לרשום חברות ושותפויות בפנקסי החברות, על מנת שיוכלו לפעול כיישות משפטית, ברשם החברות נרשמים משכונים להבטחת חובם של חברות וכן נוכל למצא שם מידע בדבר שעבודים על נכסי החברות.

רשם המקרקעין – ראה "טאבו".

רשם המשכונות – באחריות משרד המשפטים. תפקידו לרשום משכון על נכסים על-פי הודעה חתומה בידי בעל הזכויות במקרקעין וגם מעמיד מידע זה לרשות הציבור.

שווי דירה נרכשת – שווי הדירה הנרכשת יחושב לפי מחיר הרכישה על פי הסכם הרכישה או לפי הערכת שווי שמאי מוסמך מטעם הבנק, הנמוך מבינהם.

שטר מכר – שטר מכר (מונפק ע"י רשם המקרקעין) , שהוא אחד השטרות הנפוצים ביותר, משמש להעברת זכות הבעלות. שטר מכר נחתם על ידי שני הצדדים לעסקה, המוכר והקונה. השטר נערך לפי טופס קבוע, הכולל פרטים בדבר המקרקעין עצמם, הצדדים לעסקה ועוד. נדרש כי השטר יהיה מודפס ולא כתוב או מתוקן בכתב יד. החתימות על השטר מאומתות על ידי עורך דין או על ידי רשם המקרקעין, לאחר שזיהה את החותמים, הסביר להם את מהות העסקה ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה והשתכנע כי הם מבינים אותן וחותמים מרצונם.

שטר משכנתא – משכנתא היא משכון של מקרקעין. בעל המקרקעין או החוכר שלה משעבד את זכויותיו לטובת הנושה בחתימתו על שטר המשכנתא והוא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

שינוי ייעוד הקרקע – שינוי באמצעות הגשת תוכנית מתאר בשימושים המותרים של הקרקע, השינוי מחוייב קבלת אישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לקבל חתימת שר הפנים ולהתפרסם ברשומות.

שעבוד דירה – משכון זכויות בדירה כערובה להתחייבות הלווים כלפי הבנק.

שיעור מימון – ראה "אחוז מימון".

שמאות – שומת מקרקעין היא הערכת שווי הזכויות במקרקעין אותה מבצע שמאי מוסמך, הערכה יכולה להתייחס לשווי נוכחי וגם לשווי עתידי במקרה של בנייה זכויות בנייה שטרם מומשו. השמאי צריך להיות מקובל על הבנק המלווה, בד"כ יהיה זה שמאי שלו הסכם למתן שירותים לבנק.

תוכנית מתאר –  תכנית מתאר כוללנית של ישוב שלם, או חלק ניכר מהישוב .תכנית כוללנית קובעת את המסגרת התכנונית של הישוב, נקבעים בה קרקעות למגורים/מסחר ותעשייה/נופש/ציבורי או ירוק וכדומה,מבלי להכנס לפרטים, ולפיכך לא ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה .  תכנית מתאר מפורטת עם הוראות של תכנית מפורטת, או בשמה המוכר יותר  "תב"ע", אשר חלה על שטח מצומצם יותר, קובעת בו את יעודי הקרקע את השימושים, את היקפי הבניה ולעיתים את החלוקה ל מגרשים. ניתן, ברוב המקרים, להוציא היתרי בנייה מכוחה של תב"ע.

תלוש שכר – מסמך מטעם המעסיק המפרט את מרכיבי הכנסתו של העובד השכיר, כולל בד"כ גם נתונים על הפרשות סוציאליות, תשלומים אחרים, יתרות ימי מחלה וחופשה וכו'.

תעודת זכאות – ראה "הלוואה מכוונת".